מחלת פון וילברנד סוג III
von Willebrand's Disease Type III
מחלת פון וילברנד סוג III היא הפרעת דימום תורשתית חמורה בכלבים, הנגרמת מחוסר מוחלט של גורם פון וילברנד, ומובילה לדימומים קשים שעלולים להיות מסכני חיים.
—
Deletion of C
תורשה אוטוזומלית רצסיבית
רקע ותיאור מלא
מחלת פון וילברנד היא הפרעת הדימום התורשתית הנפוצה ביותר בכלבים ומתרחשת כאשר קיים חוסר בגורם פון וילברנד תפקודי. גורם פון וילברנד נחוץ להדבקה תקינה של טסיות דם ולתפקוד תקין של קרישת דם. קיימים 3 סוגים של מחלת פון וילברנד, וסוג III מתרחש כאשר ישנן כמויות בלתי ניתנות לזיהוי של גורם פון וילברנד בדם של בעלי חיים נגועים. זוהי הפרעה רצסיבית והיא הצורה החמורה ביותר של מחלת פון וילברנד. סוג זה של מחלת פון וילברנד מוביל להפרעות דימום חמורות ולאירועי דימום, ואירועי דימום חמורים אלה יכולים להיראות בכלבים צעירים. ניתן לחשוד באבחנה אצל כלב שיש לו בעיית דימום אך PT ו-APTT תקינים (או APTT מוארך קלות) וניתן לאשר אותה על ידי בדיקת רמות גורם פון וילברנד. קיימת בדיקת DNA עבור מספר גזעים. כלב הרועים של שלטלנד (שטלנד שיפדוג) הוא הנפוץ ביותר להיפגע מצורה זו של מחלת פון וילברנד, וקיימת בדיקת DNA לבדיקת המחלה בשלטי. דימום יכול להתרחש לאחר טראומה, ניתוח או ללא סיבה נראית לעין, ועלול להיות מסכן חיים. חלק מבעלי חיים צעירים עלולים פשוט להימצא מתים לאחר דימום פנימי חמור במהלך הלילה (לדוגמה). סימני דימום פנימי עשויים לכלול עייפות, חוסר תיאבון, קצב נשימה מוגבר ו/או מאמץ, וחניכיים חיוורות. הטיפול יכול לכלול אשפוז לצורך עירויי דם ו/או פלזמה וטיפול נמרץ. הבדיקה הגנטית מזהה וריאנטים גנטיים ידועים בלבד ואינה מהווה אבחנה קלינית. אבחון מחייב בדיקה וטרינרית.
המלצה לרבייה
יש להימנע מזיווגים העלולים להוליד גורים מושפעים. שידוך נשא × נקי בטוח; יש לבדוק גנטית כל צאצא המיועד לרבייה.
גזעים רלוונטיים
בדיקות DNA מזהות וריאנטים גנטיים ידועים בלבד. הן אינן מהוות אבחנה רפואית ואינן מחליפות בדיקה קלינית או ייעוץ וטרינרי.