איכטיוזיס (טיפוס רועה גרמני)

רקע ותיאור מלא

איכטיוזיס היא מחלת עור שבה העור מתעבה ומכוסה בקשקשים. זוהי מחלה תורשתית, והמוטציה הגנטית האחראית למחלה אופיינה במספר גזעים. ההשערה היא שהפגם קשור למטבוליזם של ליפידים באפידרמיס (השכבה החיצונית של העור). סימנים הקשורים לאיכטיוזיס יכולים להתחיל בגיל צעיר מאוד בחלק מהגזעים, כאשר עור חסר שיער בצד התחתון הופך אדמדם ולאחר מכן מפתח קשקשים חומים ומראה מקומט. עד שהכלב מגיע לבגרות, הצד התחתון של הכלב מכוסה בקשקשים חומים, עם קשקשים לבנים-עד-חומים הנראים באזורים שעירים. כפות הרגליים עשויות להיות מושפעות מדי פעם עם התעבות וסדקים בכריות כף הרגל. הסיבוך העיקרי ממצב זה הוא שתפקוד מחסום ההגנה של העור נפגע, וסדקים מאפשרים לאורגניזמים לחדור לעור, מה שמוביל לזיהומים. צמיחת יתר של שמרים היא הסיבוך הנפוץ ביותר, המובילה לגרד וגירוי חמורים וגם למצבים כמו דלקת אוזניים חיצונית (otitis externa), אינטרטריגו (intertrigo) (זיהום בקפלי העור) ופודודרמטיטיס (pododermatitis) (זיהום בכפות הרגליים). המצב יכול להיות גם די מטריד עבור הבעלים בשל מראה הכלב שלהם והגירוי שהוא גורם, אם כי המחלה עצמה אינה מסכנת חיים. טיפול באיכטיוזיס מכוון להקלה על יובש וקשקשים באמצעות שמפו קרטינוליטי, ייתכן שיהיה צורך להשתמש בו משבועית ועד יומית. שמנים לחותיים מיושמים בדרך כלל גם כן, ואלה עוזרים לשמור על תפקוד מחסום העור ולמנוע זיהומים משניים. התזונה מועשרת בחומצות שומן, ולעיתים ניתן להשתמש גם ברטינואידים. זיהומים מטופלים כראוי. אין תרופה, ואין להשתמש בבעלי חיים נגועים לרבייה. הבדיקה הגנטית מזהה וריאנטים גנטיים ידועים בלבד ואינה מהווה אבחנה קלינית. אבחון מחייב בדיקה וטרינרית.