מאומתכלבים

גנגליוזידוזיס GM1 (טיפוס האסקי)

GM1 Gangliosidosis (Husky Type)

גנגליוזידוזיס GM1 הוא מחלה נוירודגנרטיבית קטלנית הנגרמת על ידי מוטציה בגן GLB1, המובילה לחוסר תפקוד של האנזים בטא-גלקטוזידאז ולהצטברות של גנגליוזיד GM1 במוח ובמערכת העצבים, ומתבטאת בסימנים נוירולוגיים קשים בגורים.

גן

GLB1

וריאנט

chr23:3796356-3796374 (canFam3): 19 bp duplication (dup TCCCAGACTTGCCCCAGGA)

אופן הורשה

אוטוזומלית רצסיבית

רקע ותיאור מלא

בסיס גנטי - גנגליוזידוזיס GM1 נגרם על ידי מוטציית הכפלה של 19 זוגות בסיסים באקסון 15 של הגן GLB1, המקודד לאנזים בטא-גלקטוזידאז בכלבי האסקי אלסקן. מוטציה זו משבשת משפר שחבור אקסונים פוטנציאלי, וגורמת לדילוג אקסונים ולייצור חלבוני בטא-גלקטוזידאז מקוצרים ובלתי מתפקדים. המחלה עוברת בתורשה אוטוזומלית רצסיבית, כלומר כלבים חייבים לרשת שני עותקים של הגן המוטנטי (אחד מכל הורה) כדי לפתח את המצב. פתופיזיולוגיה - מחסור בבטא-גלקטוזידאז מוביל להצטברות של גנגליוזיד GM1 בליזוזומים של תאים בכל הגוף, במיוחד במוח ובמערכת העצבים. הצטברות זו גורמת למוות מתקדם של תאי עצב, דה-מיילינציה, ותפקוד לקוי נרחב במערכת העצבים המרכזית. היסטולוגית, נוירונים מושפעים מראים ואקואולציה והצטברות חומר אגירה הפוגעים בתפקוד הנוירוני. סיבוכים - סימנים קליניים מופיעים בין גיל 5 ל-8 שבועות, וכוללים אובדן ראייה, רעידות ראש, אטקסיה (אובדן קואורדינציה), חולשה, ועייפות. התקדמות המחלה מהירה וקטלנית. הידרדרות נוירולוגית מובילה לעיוורון, שיתוק, ונכות קשה. מדוע זה חשוב למגדלים ולווטרינרים - עבור מגדלים, הימנעות מהזדווגויות נגועות מונעת ייצור גורים עם הפרעה נוירודגנרטיבית הרסנית וקטלנית, ומשפרת את רווחת הגזע. וטרינרים מסייעים באבחון מוקדם, ניהול סימנים קליניים, וייעוץ למגדלים לגבי סיכונים גנטיים. הבנת התורשה האוטוזומלית הרצסיבית מאפשרת קבלת החלטות רבייה מושכלות ותומכת בניהול בריאות הגזע. בדיקות מוקדמות ובקרת רבייה מסייעות בהפחתת השכיחות ובשיפור הרווחה הכללית של הגזע. הבדיקה הגנטית מזהה וריאנטים גנטיים ידועים בלבד ואינה מהווה אבחנה קלינית. אבחון מחייב בדיקה וטרינרית.

המלצה לרבייה

יש להימנע מזיווגים העלולים להוליד גורים מושפעים. שידוך נשא × נקי בטוח; יש לבדוק גנטית כל צאצא המיועד לרבייה.

גזעים רלוונטיים

Mixed BreedSiberian Husky

בדיקות DNA מזהות וריאנטים גנטיים ידועים בלבד. הן אינן מהוות אבחנה רפואית ואינן מחליפות בדיקה קלינית או ייעוץ וטרינרי.