זיהום כרוני בדרכי הנשימה
Chronic Respiratory Tract Infection
זיהומים כרוניים בדרכי הנשימה אצל כלבים כוללים זיהומים מתמשכים המשפיעים על מערכת הנשימה העליונה ו/או התחתונה, הנגרמים מגורמים שונים כמו פתוגנים, חריגות אנטומיות או מחלות רקע.
—
—
תורשה אוטוזומלית רצסיבית
רקע ותיאור מלא
בסיס גנטי של זיהומים כרוניים בדרכי הנשימה אצל כלבים – כוללים זיהומים מתמשכים המשפיעים על מערכת הנשימה העליונה ו/או התחתונה. זיהומים אלו יכולים לנבוע מגורמים שונים כגון גורמים זיהומיים (חיידקים, וירוסים), חריגות אנטומיות או מחלות רקע המעודדות כלבים ללקות בניקוי דרכי נשימה לקוי וזיהומים חוזרים. גורמים נפוצים - גורמים זיהומיים: כלבים יכולים להידבק בפתוגנים נשימתיים מרובים הגורמים לזיהומים כרוניים. קומפלקס מחלות הנשימה הזיהומיות של כלבים (CIRDC), הידוע גם כשיעול מכלאות, כולל גורמים כמו Bordetella bronchiseptica, וירוס פאראינפלואנזה כלבי, אדנווירוס כלבי מסוג 2, וירוס שפעת כלבי ואחרים. זיהומים מעורבים יכולים להאריך את מהלך המחלה. ברונכיטיס כרונית: מצב דלקתי נשימתי כרוני לא זיהומי שיכול להוביל לזיהומים משניים. נפוץ בגזעים קטנים וגזעי צעצוע כגון וסט היילנד וייט טרייר וקוקר ספניאל. נטייה אנטומית: גזעים בראכיצפליים (בולדוג אנגלי, בולדוג צרפתי, פאג) וגזעים הנוטים לקריסת קנה הנשימה (יורקשייר טרייר, פומרניאן, צ'יוואווה) נמצאים בסיכון מוגבר לבעיות נשימה כרוניות עקב חסימת דרכי הנשימה, המובילה לזיהומים חוזרים. מצבים אחרים: תסמונות אנטומיות כגון תסמונת דרכי הנשימה החסימתיות הבראכיצפליות (BOAS) מגבירות את הרגישות. סימנים קליניים - שיעול מתמשך או כרוני. הפרשות מהאף או התעטשויות כרוניות. חוסר סבילות למאמץ ומאמץ נשימתי מוגבר. שינויים בקול או שיעול צפצפני הקשור לקריסת קנה הנשימה. סיבוכים משניים אפשריים כמו דלקת ריאות במקרים חמורים או לא מטופלים. מדוע זה חשוב למגדלים ולווטרינרים - מגדלים: ידע על נטייה גזעית מסייע בהכוונה לגידול ובחירה אחראיים, במטרה להפחית בעיות נשימה כרוניות בצאצאים. ייעוץ גנטי וסינון לתכונות אנטומיות כגון בראכיצפליה או קריסת קנה הנשימה יכולים לסייע בהחלטות גידול. וטרינרים: זיהוי וניהול מוקדמים משפרים את איכות החיים ומפחיתים סיבוכים. וטרינרים חייבים להיות ערניים בגזעים הנוטים לזיהומים כרוניים בדרכי הנשימה, להתאים אבחונים ולהמליץ על טיפול ארוך טווח וניהול סביבתי. הבדיקה הגנטית מזהה וריאנטים גנטיים ידועים בלבד ואינה מהווה אבחנה קלינית. אבחון מחייב בדיקה וטרינרית.
המלצה לרבייה
יש להימנע מזיווגים העלולים להוליד גורים מושפעים. שידוך נשא × נקי בטוח; יש לבדוק גנטית כל צאצא המיועד לרבייה.
גזעים רלוונטיים
בדיקות DNA מזהות וריאנטים גנטיים ידועים בלבד. הן אינן מהוות אבחנה רפואית ואינן מחליפות בדיקה קלינית או ייעוץ וטרינרי.